עזורי נ' אורדע פרסומאים בע"מ ואח'

פסק דין

בפני שתי תביעות כספיות שנדונו במאוחד.

בת.א 1436/03 עתרה התובעת לחייב את הנתבעים בסכום של 20,337 ₪, בגין חלקם בחוב אותו פרעה התובעת, ובגין פגיעה בשמה הטוב עקב הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדה. בת.א 567/04 עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בסכום של 100,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו להם עקב הפרת החוזה ע"י התובעת, פיצוי בגין שימוש שלא כדין בזכויות יוצרים, ועוגמת נפש.

העובדות

התובעת (להלן: "תמר") היא בעלת עיתון מקומי "מה נשמע בדרום". נתבעת 1, הינה חברת פרסום העוסקת בהפצת ספרי טלפונים ומדריכים מסווגים (להלן: "אורעד"). נתבע 2 הוא הבעלים ומורשה חתימה באורעד (להלן: "דוד").

ביום 30/9/96, התקשרו תמר ואורעד בהסכם, שמטרתו הפקת ספרי טלפונים משותפים לאזור קרית גת (להלן: "ההסכם"). סוכם כי הצדדים יפיקו במשותף שלושה מדריכי טלפון מסווגים בתנאים המפורטים בהסכם. דוד ערב להתחייבות אורעד כלפי תמר, מכוח ההסכם.

לצורך ביצוע עבודות הדפוס של המדריכים, יצרו הצדדים קשר עם בית דפוס בשם דפוס המקור בע"מ (להלן: "בית הדפוס").

ת.א. 1436/03

לטענת תמר, במסגרת ההתקשרות עם בית הדפוס, התבקשו שני ערבים לערוב אישית לחיובים בגין עבודות הדפוס. תמר חתמה על כתב הערבות, ודוד לא חתם, למרות שהבטיח לה כי יחתום, וגם טען בפניה בהמשך כי עשה כן. על יסוד הבטחתו, ביקשה תמר בשם השותפות, שירותי דפוס מבית הדפוס.

שיק שנמסר ע"י אורעד לבית הדפוס, עבור עבודות הדפוס נשוא ההסכם, חולל, ובית הדפוס פתח תיק הוצאה לפועל נגד אורעד לביצוע השיק, ונגד תמר מכוח ערבותה.

לאחר שננקטו הליכי הוצאה לפועל כנגד תמר, הגיעה תמר להסדר פשרה עם בית הדפוס, במסגרתו שילמה 8,000 ₪ לסגירת תיק ההוצאה לפועל נגדה. לפיכך, עותרת תמר לחייב את אורעד ודוד בסכום זה, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום התשלום, סך של 10,337 ₪.

כן עתרה לחייב את הנתבעים לשלם לה סך 10,000 ₪, בגין פגיעה בשמה הטוב, כתוצאה מפתיחת תיק ההוצאה לפועל ועיקול חשבונותיה.

דוד טוען, כי ערב לחיובי אורעד כלפי תמר, ככל שאותן התחייבויות נעשו על ידו מכח סמכותו ושליטתו באורעד. במקרה זה, תמר התחייבה בשם אורעד כלפי צד ג', למרות שלא היתה לה סמכות לעשות כן. בנוסף, דוד טוען כי ערב רק להתחייבויות אורעד כלפי תמר, ולא להתחייבויותיה כלפי צד ג'. עוד טוענים הנתבעים, כי תמר חתמה על כתב הערבות בשם אורעד, על דעת עצמה, למרות שבהסכם ניתנה זכות החתימה בשם השותפות לשני הצדדים ביחד, ולא לתמר ודוד.

אשר לטענה כי דוד הבטיח לחתום על כתב הערבות, זו הוכחשה על ידי הנתבעים, ודוד טען כי לא ידע כלל על קיומו. לבסוף טענו, כי בפי אורעד טענות כנגד דפוס המקור, בנוגע להיקף ולאיכות עבודתו, ולכן חולל השיק של אורעד. פרעון החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל, פגע בזכות הקיזוז או התביעה שכנגד נגדו.

עוד נטען, כי התובעת לא העבירה לנתבעים את חלקם ברווחים, והפרה את ההסכם. בגין כך הוגשה התביעה במסגרת ת.א. 467/04.

ת.א. 567/04

לטענת התובעים שכנגד, דוד ואורעד, בטרם חתימת ההסכם, הן תמר והן אורעד הוציאו מדריך טלפון מסווג לאזור קרית גת. עם החתימה על ההסכם, ביטלה אורעד את ספר הטלפונים בהוצאתה, והעבירה לתמר את כל החומר שהיה ברשותה ושימש להכנת המדריך. בשנה זו גם הוצאו ההוצאות הרבות עבור עימוד וגרפיקה, ורווחי השותפות חולקו עם הפצתו. לאחר הפקת המדריך הראשון, ולמרות שההסכם לא בוטל, המשיכה תמר להפיק ספרי טלפונים נוספים על יסוד החומר הקיים, מבלי ששיתפה את דוד ואורעד ברווחים. בנוסף, תמר לא העבירה את כל החומר שהיה בידיה לאורעד ודוד, כך שהם נותרו ללא מסמכים (כולל המסמכים שהיו שלהם בתחילת הדרך והועברו לתמר לצורך הפקת המדריך הראשון). בכך מנעה מהם להפיק ספר טלפונים שלהם, כפי שעשו בעבר, והפרה את ההסכם שבין הצדדים. אורעד ודוד עותרים לחייב את תמר בפיצויים בסך 90,000 ₪ בגין חלקם ברווחים בגין שני המדריכים הנוספים שהפיצה, סך של 10,000 ₪ בגין פיצוי עבור שימוש בזכות היוצרים ו-50,000 ₪ בגין עגמת הנפש.

תמר טענה בכתב ההגנה, כי דוד כלל אינו בעל דברה, שכן אינו צד להסכם, וכי ביטלה את ההסכם כדין לאחר סיום הפקת המדריך השני (לשנת 1995) במכתב מטעם באת כוחה. אשר לחומר העבודה, טענה תמר, כי הפך ללא רלוונטי ובפורמט ישן ולכן חסר ערך. מעבר לכך, מעולם לא התבקשה להחזירו (אלא לאחר 6 שנים), וממילא היה המידע בו עשתה שימוש, זמין וגלוי. עוד טענה תמר, כי ההוצאות אינן מצטמצמות מהפקה להפקה.

אשר להתחשבנות, טענה תמר, כי זו נערכה במלואה, ואפילו אורעד נותרה חייבת לה כספים. כן טענה, כי ניסיון לתביעה לאחר שנים כה רבות ועל סף התיישנות מהווה שימוש לרעה בזכות הנובעת מהחוזה, כי היא לא התבקשה להעביר מסמכים כלשהם לאורעד ודוד, וממילא, לא מדובר במידע בעל ערך.

במסגרת פרשת ההוכחות העידו דוד ותמר.